הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' בן גיגי ואח'

פסק דין

לפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב שבוטח על ידי התובעת באירוע תאונת דרכים.

התובעת טענה, כי הנהג ברכב נסע ברחוב דרך הערבה באילת. עת הוא בלם בשל בלימת רכב שהוסע לפניו, הגיח לפתע מאחור אוטובוס של הנתבעת, לא שמר מרחק כנדרש ופגע בו מאחור.

הנתבעת טענה, כי בנתיב ימין הוסע מוביל ולשמאלו ג'יפ. רכב התובעת שהוסע מצדו הימני של האוטובוס, סטה שמאלה בניסיון לעקוף את המוביל. במהלך הסטייה, הגי'פ שלפניו בלם באופן פתאומי ובשל כך רכב התובעת בלם גם הוא. נהג האוטובוס אשר הבחין בכך בלם את האוטובוס וסטה מעט ימינה על מנת להימנע מפגיעה ברכב, אשר הוסע לפניו אך ללא הצלחה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות של הנהג ברכב התובעת ושל נהג האוטובוס וכן לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים החלטתי לקבל את התביעה.

שוכנעתי כי התאונה התרחשה בשל אי שמירת מרחק של האוטובוס מרכב התובעת. שוכנעתי מעדותו של הנהג ברכב כי התאונה התרחשה בעת שנסע ישר בנתיב נסיעתו ובעת שהיה במהלך עקיפה של המוביל, אשר הוסע בנתיב הימני כשהוא עצמו בנתיב השמאלי. לדבריו התאונה ארעה מרחק של עשרות מטרים מכיכר. הוא היה מודע לנוכחותו של האוטובוס שהיה אחריו. הוא בלם בעקבות הגיפ שהיה לפניו ואז קיבל מכה מאחור. הבלימה לא הייתה פתאומית.

גרסת הנתבעים במהותה כפי שפורטה בהודעה של נהג האוטובוס ואשר עליה מבוסס כתב ההגנה מאשרת למעשה את גרסת נהג התובעת. על פי הגרסה בכתב ההגנה כמו גם עדות נהג התובעת התאונה התרחשה בעקבות עצירתו של הגיפ. במילים אחרות אלמלא הגיפ נעצר שאז התאונה לא הייתה מתרחשת ומכאן שהסיבה לתאונה היא אי שמירת מרחק של נהג האוטובוס מהרכב שלפניו.

נהג האוטובוס בעדותו אמר שעובר לתאונה ועוד בטרם עבר רכב התובעת מהנתיב הימני לשמאלי, הוא צפה שהגיפ ייעצר בעקבות קושי לעקוף את המוביל, אשר נסע מימינו וחרג בשל גודלו מנתיב הנסיעה ולכן הוא האט. לגרסה זו לא היה כל זכר בהודעה המפורטת שמסר. בהתאם להודעה הוא החל לבלום את האוטובוס, רק לאחר שרכב התובעת נכנס לנתיב הנסיעה השמאלי ולא לפני כן. ההבדל בנקודה זו הנו מהותי ביותר והוא בלב לבה של המחלוקת בין הצדדים. הבדל זה פועל לחובת הנתבעים.

זאת ועוד, הנתבע אמר שרכב התובעת והאוטובוס יצאו יחד מהכיכר. בהתחשב בכך שהתאונה לשיטתו הייתה במרחק של 18-20 מטרים מהכיכר ובכך שאורך האוטובוס הוא כ -12 מטרים, ומאחר שהתאונה לשיטתו מתרחשת באמצע הסטייה של הנהג ברכב התובעת (ראה הודעת הנתבע) ותוך כדי תנועה של כלי הרכב, היה צפוי שרכב התובעת יפגע בצדו השמאלי קדמי ולכל היותר האחורי שמאלי. בפועל הוא נפגע מאחור בצד ימין. עובדה זו תומכת בטענת נהג התובעת כי התאונה התרחשה כשרכב התובעת כבר היה כולו בנתיב השמאלי בנסיעה ישר.

יש לציין שעל פי גרסת נהג האוטובוס. הוא עצמו היה מודע למוביל וביקש לעקוף אותו, כפי שעשו גם נהג הגיפ ונהג התובעת. מכאן שעקיפת המוביל הייתה צורך של עוברי הדרך במקום. העובדה שלמרות זאת ארעה התאונה מלמדת דווקא על חוסר זהירותו של הנתבע אשר לא שמר מרחק ולא התאים את נסיעתו לתנועת כלי הרכב האחרים.

בהתאם למסמכים שצורפו לכתב התביעה התובעת נשאה בתשלום הסך של 9,408 ₪ ולפיכך ישלמו לה הנתבעים ביחד ולחוד סכום זה כשהוא צמוד ונושא ריבית כדין מיום 5.1.2012 ועד התשלום בפועל. בנוסף ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובעת הוצאות משפט – אגרת בית משפט בסך של 365 ₪, שכר העד בסך של 700 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 1,800 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"א אייר תשע"ג, 21 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: